בעקבות מסע למאלי, מערב אפריקה, והתרשמות חזקה ובלתי אמצעית מדמות האישה במקום, מציבה ורדה כרמלי את דמות האישה במאלי כמיתוס. האישה מוצגת בסביבתה הטבעית, בנוף דמוי תשליל, כאשר דמותה מודגשת בנוכחות חזקה וצבעונית המטביעה את חותמה המרשים בנוף המקומי.
האישה המאליאנית מוצגת כדמות חזקה ודומיננטית בעלת שפת גוף שמשדרת זקיפות, עצמה ונחישות ויחד עם זאת נשיות, רכות ואלגנטיות, שילוב היוצר חוויה נשית מאד חזקה.